ב-1975 יצרה שנטל אקרמן את "ז'אן דילמן", סרט שחצי יובל אחר כך הוכרז כסרט הטוב ביותר בסקר העשור השמיני של מגזין סייט-אנד-סאונד. מהרגע שראיתי אותו ידעתי ש... אני לא מתחבר. מה שכן, מצאתי בו משהו מעניין- הצילום הסטטי מציג את הדירה היטב, כאשר כמעט כל שוט מקביל או בזווית 90 מעלות לשוטים האחרים. בנוסף, בסיום כל שוט יש שנייה-שתיים בהן אין אף דמות אדם בפריים, מה שמאפשר לצלם את המסך ולהכין תרשים נקי מאיפה כל שוט צולם כולל תמונה לדוגמה. י
שני דברים שאפשר לעשות עם זה- 1. להלביש את זוויות הצילום על גבי הפלור-פלאן שיצרו כבר לפניי, ובכך לשפר את הבנת המרחב. 2. אם הטכנולוגיה מאפשרת, סיור וירטואלי ב-360. זה מעניין כי אני מאמין שהם לא שיערו ש-51 שנים לאחר יצירת הסרט יהיה אפשר לעשות את זה. י
אם אפשר להחיות סרט שרבים לא נהנו לצפות בו ולהפוך אותו למעניין, ולו מהסיבות הטכניות (אשר בתורן יהפכו לשיח על הרעיונות הפמיניסטיים שהסרט מבקש להעלות), אזי אפשר לבצע המון התאמות בסרטים ישנים על מנת שיתאימו וימשיכו להצית את הדמיון. בדיוק כפי שעשו בטרנד צילומי מאחורי הקלעים של "מלחמת הכוכבים" מוקדם יותר השנה, וכפי ש-"מראה שחורה" ניסתה להלהיב אותנו על סרטי בילוש משנות ה-40. י
Floor Plan by Iñaki Aliste Lizarralde
