הגיבורה של כתבה זו היא מצלמת 360, ואת תפקיד הנבל תופסות מצלמות הניידים, המצלמות המקצועיות ומצלמות האבטחה. לגבי האנשים שמשתמשים בהם, תחליטו אתם מי גיבור ומי נבל
הפגנות ומחאות היום עמוסות במצלמות: עמדות שידור של ערוצי חדשות, צלמי עיתונות, מתעדים חובבים ולעתים אף הצוות של האירוע עצמו שרוצה להציג לקהל שנמצא רחוק מהבמה. כמובן שכל מצלמה מציגה פיסה מהאמת, מהאירוע עצמו. ערוצי החדשות כבר יודעים היטב לחבר פיסות אלה לכתבות עד המהדורה המרכזית. הם חורשים על הרשתות להשיג כמה שיותר תיעודים וזוויות
לעומתם, פעילים עצמאיים מגופים רדיקלים לא זוכים לציוד, למשאבים ולתשומת לב מתאימים למאבקים שלהם. במשך שנים קיבלתי סרטונים ערוכים ביד חובבנית שמציגים פעילים נגד הקמת שדה תעופה בצפון. המחאה הבלתי יצרית הזו לא הצליחה לפרוץ אל שום מהדורת חדשות או אפילו לייצר רגע פרובוקטיבי אחד שעורר רגש אצל צופים כמותי. המתנגדים לה, כלומר אלה שרצו לבנות שדה תעופה, לא טרחו להגיע להפגנות על מנת להתעמת עם המפגינים. אך הפגנות אחרות דווקא מצליחות לייצר רגעים ששווה לצלם
מאז 2015 אנחנו מצויים בישראל ברצף הפגנות אדיר. תחילתו בקמפיין "ניצחון-15" שנועד להחליף את הממשלה בראשות נתניהו. אחריה היו מחאות נגד חוק הלאום, מדיניות ההתמודדות נגד הקורונה, המהפיכה המשפטית, חתימת הסכם להשבת החטופים, הפסקת המלחמה מול חמאס וכעת הפסקת המלחמה מול איראן. אלה נושאים שונים מאד ולא אעסוק כאן בתוכנם. מה שלא השתנה לאורך אותן השנים הן הארכיטיפים של המפגינים בקו העימות- מן הצד המפגין כמעט תמיד יש נשים בתחילת גיל השלישי ומולן גבר צעיר יותר לבדו או בצוות קטן של מתעדים. במקרה של אירועי אלימות בשטחים, במקום סבתות, אלה נשים וגברים צעירים
באירועי עימות אלה תמיד ניצבות מצלמות ביד של שני הצדדים. הן מציגות את הקללות, תפיסות בחולצה, ההיצמדות המאיימת, היריקות, האגרופים, החלפת המילים. כל פריים של הסרטון מציג את השתלשלות האירועים מהזווית של הצלם-מעורב. המצלמה לעולם לא ניטרלית. לאחר האירוע המתעד מעלה את הסרטונים לרשת, ואנו, הבלתי מעורבים נדרשים להכריע- מי נהג באלימות כלפי מי. כלומר, תפיסת העולם של מי שגויה עד כדי לפגוע באדם השני. להודות שהצד שלנו תקף ולא התגונן שקול להפיכת עורנו. אך צריכים לזכור לשאול גם מה לא מוצג בפריים
מעבר ל-360
כאשר מגיע להפגנה רועי סטאר, מוזיקאי ופעיל ימין, הוא חמוש בשני דברים- גז פלפל ומצלמת 360. הוא מגיע אל המפגינים העקשנים ביותר שמכירים אותו כבר ויודעים שהכל יתועד. למען ההוגנות יש לציין שגם שוטרי מחוז תל אביב מכירים אותו בשם פרטי, ומחבבים אותו. הסיטואציות שהוא הולך אליהן ודאי אינן קלות והוא מתקשה לגייס אליהן אנשים. בעוד הוא מצולם על ידי מספר מצלמות, הגנתו על עצמו היא מצלמה שמצלמת כמה שיותר מהאירוע. לכן הוא בחר במצלמת 360
ניקח את התקרית בכיכר הבימה בסיומה של הפגנה בה רועי מציק למפגינה. לעזרתה מגיע גבר שמנסה לחצוץ בין השניים. בהמשך מגיע שוטר שעוצר את הגבר. התיעוד העיקרי מאירוע זה הוא של אדם אחר, עפרי איתן, שעוקב אחר הדרמה ומראה כי למעשה אף אדם כאן לא נוהג באלימות פיזית. המפגינה, הגבר ורועי נראים מכל זוויותיהם בבת אחת באמצעות מצלמה בעלת עדשת עין-דג שמצלמת ממרחק מספיק. אילו המצלמה הייתה ניצבת בין האנשים, כמו על גופם, היו טוענים כי אולי מאחורי הגב קרו אירועים נוספים שהצלם בחר שלא להציג, אך כאן אין זה המקרה
אילו היה רועי מפיץ את סרטון ה-360 שלו, היינו רואים כי לפנינו עימות מתוח שלא גולש לאלימות- ידיו של הגבר נמצאות בתוך כיסי המכנסיים בעוד ידיו של רועי מחזיקות את המצלמה ומיקרופון. אך אין הוא זה שנלקח לחקירה, ולכן אין לו אינטרס להפיץ תיעוד כלל. והשוטר? הוא מנע אירוע אלים, אך לא ברור מצד מי
מצלמות ה-360 שבאירוע זה משמשות כראיה שלא משנה איך ייערך הסרטון, כלומר, מה יוצג ולא יוצג, נקבל את אותו הסיפור. מצלמות הגוף של רועי והמפגינים ודאי יציגו סיפורים סובייקטיביים על היצמדות והסתרת חלקי הפריים
רועי סטאר והמפגין שנעצר. ביניהם מצלמת 360
צילום: עפרי איתן
דעה
בפחות מאלפיים שקל אדם יכול לקנות מצלמת 360, באיכות שעולה על מצלמה מקצועית פשוטה, אמנם אנו מתקשים למצוא להן שימושים. לי בעצמי יש מצלמה כזו, וכל פעם שואלים אותי אם העדשה מסתובבת ממש מהר וכך היא מצלמת את כל המרחב. אני צוחק ומסביר שלא כך זה עובד. הציבור הרחב עדיין לא מכיר את היתרונות של מצלמות אלה. לכן דווקא ההתקבלות שלהן בקהלים פוליטיים רדיקליים עשויה להיות בעייתית. רועי והצלם מהתקרית בכיכר הבימה הם הראשונים להבין את היתרון של מצלמות אלה- כיסוי רחב של המרחב. החשש שלי הוא נישת הצילום ב-360 תיחשב לפוליטית בלבד ובלתי אומנותית ששייכת לקבוצות קיצוניות, ובכך תיצור רתיעה מכל מה שקשור לתחום זה
לאיזון, הנה כמה רעיונות מה ניתן לעשות עם מצלמות 360 שאינן תיעוד פוליטי של הפגנות- 1. סיורים וירטואליים. הנה אחד שעשיתי בדירה שלי. 2. מצלמות רשת לשיחות בהן קבוצה מתכנסת בשולחן עגול. 3. ראיונות 360 בהן המראיין אף הוא מוצג
